יותר מ 70% ממושבי הבטיחות ברכבים מותקנים בצורה לא נכונה, או שהילד הנוסע בכסא לא חגור נכון. כן, זו אינה שגיאה – מדובר ביותר משבעים אחוזים!. לפי הסטטיסטיקה הזו, אם אתם מסיעים כיום ילד במושב בטיחות, כנראה שאתם עושים משהו לא נכון. אבל, הבשורות הטובות הן שאת רוב הטעויות ניתן לתקן בקלות, ובדרך כלל מבלי הצורך לרכוש מושב חדש או להשקיע כספים נוספים.
פרסומת: מגוון עצום של כסאות בטיחות במחירים ללא תחרות.
טעות מס' 1: מתחילים להסיע את הילד עם הפנים לכיוון הנסיעה לפני הזמן

זו היא הטעות הנפוצה ביותר וגם המסוכנת ביותר. החל משנת 2011, אירגון הרופאים האמריקאי ממליץ שילדים ישבו נגד כיוון הנסיעה עד גיל שנתיים לפחות, בלי קשר לגובהם או למשקלם. עמוד השידרה של ילדים מגיע למלוא חוזקו רק לאחר מספר שנים, ויכולת הגוף לספוג מכה חזקה, כמו זו שעלולה לפגוע בו בשעת תאונה, פחותה בהרבה מזו של אדם בוגר. במילים אחרות, במקום בו גוף של בוגר יכול להתמודד עם מכות ופגיעות מסוימות, באותם המקרים ילד עלול להפגע אנושות. ישיבה נגד כיוון הנסיעה בטוחה יותר ב-500% לעומת ישיבה עם כיוון הנסיעה.
טעות מס' 2: עוברים לשלב "הבא" מוקדם משצריך

כמו בטעות מספר אחת, חלק גדול מההורים מעבירים את ילדיהם מישיבה נגד הכיוון לישיבה עם הכיוון, או מישיבה בכסא לישיבה בבוסטר עם גב, או מישיבה בבוסטר עם גב לבוסטר ישיבה, או לישיבה ללא בוסטר בכלל, הרבה לפני שגופו של הילד מוכן פיזית או מנטלית להתמודד עם "השלב הבא". כל שלב מעניק לילד הגנה הולכת ופוחתת מהשלב שלפניו וזאת, מבלי לפצות את הילד באמצעי המיגון שקיימים למבוגרים היושבים במושב הקדמי (כריות אוויר).
העובדה שהחוק מאפשר להושיב ילד בבוסטר מגיל שלוש לא אומרת שמדובר במהלך מומלץ. ככול שתמשכו יותר בכסא הבטיחות עם הרצועות הפנימיות, כך ייטב. זה שהחוק לא מבדיל בין בוסטר עם גב לבוסטר ישיבה בלבד, לא אומר שהם בטוחים באותה המידה. באופן כללי, מומלץ לא לעבור לישיבה ללא בוסטר עד גיל 11 או 12. חשבו האם אתם רוצים להעניק לילדכם מקסימום או מינימום הגנה?
טעות מס' 3: שימוש שגוי באיזופיקס LATCH

מערכת ה-ISOFIX או ה-LATCH קיימת כמעט בכל רכב החל משנת יצור 2002. תפקידה של המערכת לאפשר התקנה קלה יותר של כסאות הבטיחות ברכב. מה שרוב האנשים לא יודעים הוא, שמערכת ה-ISOFIX היא לא יותר בטוחה מאשר התקנה נכונה באמצעות חגורת בטיחות. לעולם אין להתקין כיסא ברכב גם באמצעות איזופיקס וגם באמצעות חגורת הבטיחות, אלא אם כן צויין כך במפורש בהוראות ההתקנה של הכיסא. רוב יצרני הרכב לא מאפשרים התקנת כיסא במושב האמצעי. בידקו בספר הרכב איפה מותר להתקין כיסא. אם אתם לא בטוחים התייעצו במומחה (ראו טיפ מספר 10).
טעות מס' 4: שימוש באביזרים נוספים

אם זה לא אביזר שמגיע עם הכסא (או לא נרכש מיצרן הכסא כאביזר רשמי ומאושר), אם זה לא אביזר שנבחן בשעת תאונה עם הכסא (CRASH TESTED) – אי אפשר לערוב לכך שהאביזר בטוח לשימוש עם הכסא . כריות פנימיות, כיסויים, כריות ראש, מגיני מושב, צעצועים, קשתות או צעצועים – אל תוסיפו שום דבר. במקום זה מתאים המשפט: "כל המוסיף, גורע"
טעות מס' 5: לא צריך לקרוא את החוברת

אני הטיפוס שמוציא מהקופסא, מעיף את החוברת הצידה וישר הולך להתקין/להפעיל/לחבר/לנסות כל צעצוע או ג'אגט שקניתי. מי בכלל רוצה לקרוא את כל החוברות המשעממות האלו. שמדובר בכסאות בטיחות – אתם רוצים.
קריאת החוברת תסביר לכם בדיוק את כל מה שצריך לדעת לגבי התקנה, תפעול וטיפול בכסא. חלקים גדולים מהחוברת לא רלוונטים לסוג הרכב או סוג ההתקנה שלכם, כך שהקריאה בפועל של מה שחשוב לכם תארך הרבה פחות ממה שאתם חושבים. החוק בישראל מחייב לצרף חוברת בעברית לכל כסא בטיחות. אם איבדתם אותה, רבים הסיכויים שתמצאו עותק באתר היצרן.
טעות מס' 6: לחשוב שמילוי החוק "כלשונו" אומר שילדכם באמת בטוח

מובן מאילו שמילוי אחרי הוראות החוק כלשונן יפתור אתכם מלקבל דו"ח תנועה משוטר. החוקים והתקנות בנוגע לבטיחות ילדים ברכב הם נקודת התחלה, אבל לא צריך להיות מבין גדל בפוליטיקה ובחוק כדי לדעת שהמחוקקים תמיד נמצאים מאחור בכל הנוגע להתאמת החוק למציאות. רוב התקנות הנוגעות לבטיחות ילדים נמצאות בפיגור של שנים רבות (מאוד) מהמחקרים, המידע והטכנולוגיה הקיימים כיום על מנת לספק את ההגנה הטובה ביותר האפשרית.
לדוגמה, בישראל החוק מאפשר להסיע ילד במושב בטיחות עם כיוון הנסיעה כאשר הוא בן שנה ומעל 9 ק"ג. זאת, לעומת המחקרים העדכניים שלא ממליצים לשנות את כיוון הכסא לפני גיל שנתיים. לכן, חשוב להתייחס אל החוק כאל המינימום המתחייב, ולהסתמך על המלצות עדכניות של מומחים בלתי תלויים.
טעות מס' 7: שימוש בכיסא פג תוקף או פגום

תמונה של כיסא שפג תוקפו לפני 12 שנים שהוצאתי מרכב של לקוחה
כן, לכסאות בטיחות יש תאריך תפוגה. בידקו בתחתית או בגב הכיסא ומיצאו את תאריך היצור. חלק מהיצרנים כותבים גם את תאריך התפוגה, וחלקם כותבים בחוברת או באתר היצרן אחרי כמה זמן מתאריך היצור יש להפסיק להשתמש בכסא. חשוב לציין: בכסאות אירופאים יכול להיות שלא תמצאו תאריך יצור או תפוגה – ואז ההמלצה היא לא להשתמש בכסר יותר מ-10 שנים מתאריך השימוש הראשון.
מרגע שפג תוקפו, יש לזרוק את הכסא ואף רצוי לגזור את הרצועות, כך שמי שיאספו מהאשפה לא יחזיר אותו לשימוש. נסו לרסק אותו עם פטיש (בזהירות) – זה יכול להיות מהנה. רצוי גם לבדוק את אתר היצרן אם לא הוכרז החזר על הכיסא שלכם.
טעות מס' 8: בשביל מה להדק, הרי קנינו כיסא יקר ואיכותי

להיות עדין ורך עם הילד שלכם זה דבר רצוי ואף הכרחי. אבל, כשחוגרים את הילדים ברכב צריכים להיות בדיוק ההפך מכך. חיגרו, הדקו, מישכו – אל תשאירו את החגורות רפויות, מידלדלות או שהם מחליקות מהכתף. סיגרו את שני האבזמים ואת אבזם הפלסטיק האמצעי (בכסאות אמריקאים), כוונו את אבזם הפלסטיק לגובה בית השחי. בידקו שאין שאריות חגורה שנתפסו בבגד. ילד שאינו חגור בכסא כמו שצריך לא יזכה להגנה בשעת תאונה – לא משנה איזה כסא טוב קניתם וכמה כסף השקעתם בו.
טעות מס' 9: לא מחלפים את כסא הבטיחות לאחר תאונה או קונים כסא מיד שניה

אם רכבכם עבר תאונה, אפילו קלה, בידקו בחוברת הכסא מה הם התנאים שהופכים את המושב שלכם לפסול. רבים מהיצרנים מגדירים את הכסא כפסול אפילו אחרי תאונה קלה, גם אם לא ישב ילד בכסא כשהיא התרחשה. במקרים רבים ניתן לתבוע את עלות הכיסא מחברת הביטוח.
כלל האצבע אומר שכאשר אחד מנוסעי הרכב פונה במאזור התאונה באמבולנס, או נפתחה כרית אוויר, או הרכב נגרר ממקום התאונה ולא נסע עצמאית, או שהדלת שלייד הכסא נפגעה בתאונה (כל אחד מהתנאים בנפרד) – הכיסא פסול ויש להשמידו באופן מיידי.
לגבי קניית כיסא מיד שניה או קבלת כיסא ישן בירושה – בכל מקרה בו אתם לא בטוחים לגבי ההיסטוריה של הכיסא והאם הוא היה או לא היה מעורב בתאונת דרכים – אל תרכשו ואל תתקבלו כיסא שכזה, אלא אם אתם בטוחים ב-100% וסומכים על מקור הכסא. עדיף לקנות כסא פשוט ולהתקינו נכון, מאשר להשתמש בכסא יקר שחשוד כפסול.
טעות מס' 10: לא להתיעץ במומחה

טכנאים מורשים לכסאות בטיחות מיומנים בהתקנה, הדרכה, בחינה ושימוש נכון במושבי בטיחות. תפקידם הוא לא להתקין את הכסא עבורכם, אלא להדריך אתכם על מנת שתדעו לעשות זאת נכון בכל פעם מחדש. וכן – בדרך כלל הם מספקים את שרותיהם בחינם. כמו כן, מומלץ לפנות לארגון "בטרם" ולבקש מהם להפנות אתכם לטכנאי שיעזור לכם להיות בטוחים יותר.













